שעות אחר הצהרים של יום האתמול, ריתקו לאולם הדיונים בחפץ חיים את כל משתתפי ועידת 'דגל התורה' למשך שעות ארוכות, עת התקיים המושב המרכזי בעניינים מונציפאליים. מאות נציגים, שליח הציבור של דגל התורה מכל רחבי הארץ, העלו על סדר היום את הבעיות הבוערות והנושאים העומדים על סדר יומו של כל אחד ואחד.

במהלך דיון מרתק, התבהרו והתלבנו הנושאים המעסיקים את שלוחי דרבנן ושלוחי דידן, כאשר הבעיות העומדות על סדר יומו של כל אחד מהם דומות ומשותפות זה לזה. מהדיון עלתה הבשורה, על הקמת וועדות ייעודיות לכל נושא, מהן יעלה בע"ה פתרון לכל עיר ועיר ולכל יישוב ברחבי הארץ.

את המושב פתח יו"ר הועידה, מזכ"ל דגל התורה הרב יעקב אשר, ולאחר דברי ברכה חמים הקדים ובישר כי כל הנושאים אשר יעלו לדיון, יועברו בע"ה לוועדות שיקומו ויטופלו בידי הנציגים ואנשי מקצוע איש איש בתחומו.

את הדיון הנחה ביד רמה ובטוב טעם סגן ראש עיריית בני ברק ויו"ר המחלקה המונציפאלית של דגל התורה הרב מנחם שפירא. בזה אחר זה ניתנה רשות הדיבור לנציגי הערים ושלוחי דרבנן ביישובים ברחבי הארץ, ובאולם התפתח דיון ער ומרתק. הרב שפירא הודה למשתתפים אשר טרחו ובאו מכל קצוות הארץ על מנת להשתתף בועידה ודיוניה, והודה גם למארח ר' אלי צפורי, בעלי מלון "צפורי בכפר" על האירוח הנדיב בטוב טעם.

ראש מועצת רכסים הרב יצחק רייך, התכבד לשאת ראשונה את דבריו, והפליג בשבח קיום הועידה, המהווה במה פורה לדיונים בין הנציגים מכל אתר ואתר. הוא הביע את התרגשותו למראה המשתתפים הרבים, ואמר כי "כיהנתי כראש מועצה גם בועידה הקודמת, ומופלא לראות את הגידול המבורך במספר נציגי הציבור. בועידה הקודמת הם כמעט ולא היו! ולא נותר אל לברך ולייחל, שבועידה הבאה בע"ה נראה מספר גדול יותר ונזכה לקדש שם שמים".

סגן ראש עיריית ירושלים ישראל קלרמן הסביר את חשיבות הקשר הישיר והבלתי אמצעי בין הנציגים ברשות המחוקקת לבין הנציגים ברשויות המונציפאליות, והביא כדוגמא לדבריו שלושה הישגים שהושגו לאחרונה בעיריית ירושלים, במינוי יו"ר לועדת הערר במחלקת תכנון ובניה, בעקבות התערבותו של יו"ר ועדת הכספים הרב משה גפני, מינוי אשר פתר בעיות רבות ושחרר חסמים ארוכים ומכבידים בנושא זה.

בנוסף, הוא ציין את פעילותו של ח"כ הרב אורי מקלב בנושא הבירוקרטיה הכבדה כלפי מוסדות ואולמי שמחות בנושא הארנונה, את המאמץ לחוקק חוק שיכיר בהוצאת מרפסת סוכה כחלק הכרחי ממבנה דירה, ואת היוזמה למציאת פתרונות יצירתיים שיאפשרו בניית בתי כנסת מעל גני ילדים, כאשר כל זה לא היה מתאפשר לולי הקשר ההדוק של הנציגים המקומיים עם חברי הכנסת.

סגן ומ"מ ראש העיר אלעד ומחזיק תיק התחבורה שמואל גרוסברד, היה הראשון שהעלה לדיון את הנושא הכאוב והמעיק של מצב התחבורה הציבורית על כל סעיפיה. הוא תיאר בתחילת בריו כי כמה בעיות שהיו כבר באו על פתרונן במהלך הועידה עצמה, בהתערבותם של חברי הכנסת של דגל התורה.

"הביע הראשונה שלנו באלעד, היא בני ברק", אמר גרוסברד. "בני ברק היא עיר הבירה של בני התורה וכולם מגיעים אליה, מה שיוצר צפיפות ופקקים רבים, ותושבי אלעד כמו גם תושבי כל מקום אחר בארץ, מתקשים להתנייד לעיר וממנה".

"נקודה שנייה וישובה בנושא זה, היא החוק האוסר על נהגי אוטובוסים לקחת יותר מעשרה נוסעים בעמידה, ולכן משאירים אנשים בתחנות גם באמצע הלילה. משום כך, יש להחיל בכל הארץ את מה שהכנסנו באלעד, לתת מענה למי שנמצא בתחנות האחרונות ולא רק לראשונות. אם הח"כים יפעלו להכריח את כל החברות לעשות זאת הבעיה תהיה מאחורינו".

מחזיק תיק תשתיות בעיריית בני ברק מיכאל קקון, השיב לשאלה הראשונה ואמר כי "יושב כאן ראש העיר לשעבר הרב יעקב אשר, שבזמנו ניסו הרבה מאוד לפתור את הבעיה, יש תכניות שהוא השאיר ואני מקווה שאלו היושבים שם היום ישכילו לעשות עם זה משהו. ואם לא נפתור את הבעיה, אז בכל שבוע נתבשר על עוד קו חדש ממקום כלשהו בארץ שמגיע לבני ברק, כולכם שולחים אלינו אוטובוסים ואנחנו מתקשים להתמודד עם זה".

סגן ראש עיריית בית שמש שמואל גרינברג, העניק זווית נוספת לבעיה המורכבת, ואמר כי "משרד התחבורה מוציא מכרזים למפעילי תחבורה ציבורית אחת לכמה שנים. אבל בסוף המכרז מאריך המשרד את המכרז לתקופה שיכולה להגיע ל 12 שנה. וזה הפסד כי במכרז יש בחינה מחדש של צרכי העיר, של ייעול בכמות האוטובוסים ופריסת התחנות, אבל בלי מכרז אין את כל זה".

"הצורך המידי הוא כמו שאנו יישמנו בבית שמש, הוא להכניס נציג חרדי לתוך כל חברות התחבורה, שידאג משם לצרכים של הנוסעים בהתאם למצב האמיתי. ובפורום התחבורה שיוקם בע"ה יש לתת מענה לנושא זה".

חבר עיריית בני ברק הרב נתן צבי כהן, הוסיף כי "בבני ברק עובדים כמה שנים על תכנית מתאר חדשה, ישבו כבר עשרות מהנדסים והם באו לראות ולהכיר את העיר. באחת הישיבות הזמנתי את המהנדסים בשעת ערב, לצומת הסואנת של רחוב שלמה המלך כשחתונות רבות בלעה"ר נערכות שם בו זמנית. הם עקבו אחר ההמון ואחר המצב בתחנות האוטובוסים שם, והבינו בכלל על מה מדובר. רק אחר כך הם יכלו להתחיל לחשוב בכלל על פתרון מתאים".

מנכ"ל "תודעה" וחבר עיריית בני ברק הרב ישראל משה פרידמן, ציין כי "יש פתרונות קלים, ואפשר לתור את נושא התחבורה אבל הבעיה מתחילה בזה שמשרד התחבורה בכלל לא מקשיב למה שחברי עיריה דורשים ממנו".

הרב פרידמן התייחס לנושא חשוב נוסף, של מתן סמכות לתאגידי המים המקומיים, להעניק הנחות בתשלום חשבון המים לפי ראות עיניהם. סמכות זו נחוצה בין היתר במקרים בהם התרחשה נזילה בחצר בנין, והחשבון המנופח והמוגזם מגיע לשכנים רק אחרי זמן רב. החוק היום לא מאפשר להוזיל את העלות הזו".

משה מוטרפרל חבר עיריית מודיעין עילית, הוסיף כי גם בעיר החרדית השלישית הוכנס נציג חרדי לחברת קווים, משם הוא מעניק שירות לציבור כדרוש. "במודיעין עילית נבנה מסוף מרכזי לאוטובוסים, מה שמוכיח את עצמו ביעילות התחבורה בעיר".

יצחק רביץ סגן ראש העיר ביתר עילית, פתח בזכרונות מבית אביו הבלתי נשכח זצ"ל, וסיפר כי "אבי אמר לי בתחילת דרכי ללמוד מהרב אורי מקלב, שנוהג לחזור לכל פניה המגיעה לשולחנו, וכך צריך לנהוג איש ציבור". הוא הוסיף כי "בביתר עילית שמנו דגש רב לסייע בהנחות בארנונה לאברכים, ישיבות ולבני תורה. חשיבות רבה ניתנת לנושא סבוך זה"

חבר עיריית ירושלים מטעם דגל התורה יצחק פינדרוס, הבהיר לנוכחים כי "עירייה ורשות מונציפלית היא פלטפורמה שאפשר לעשות בה הכל, אין כמעט נושא שאי אפשר לגעת בו. צריך להשתמש בזה בשום שכל ואפשר לפעול בכל נושא. אם עושים את זה נכון אין כמעט משהו שהוא בלתי ניתן".

בשלב זה של הדיון, משה גפני חזר לאולם הדיונים וביקש את רשות הדיבור. בדבריו התייחס לנושא שנדון מוקדם יותר בשיחות שקיימו הנציגים עם הרב גפני והרב מקלב, תקציבי התרבות ליישובים החרדיים. "דיברתי עכשיו עם שרת התרבות רגב", מבשר הרב גפני. "היא הבינה היטב את המצוקה שלכם, והבטיחה לי לטפל בנושא מיד לאחר חג הפסח, כדי לסייע לפעילות הקיץ לנוער".

הרב ישראל משה פרידמן, הוסיף ואמר בנושא זה כי "כמנכ"ל תודעה אני רוצה לומר, שאנו רוצים להשקיע עוד בנושא פעילות נוער ומודה לרב גפני על השיחה עם השרה. הקריטוריונים בנושא תקציבי התרבות מאוד קשוחים ותלושים ולא קשורים לציבור חרדי ואני מקוה שבאמת מיד אחרי פסח ישבו על זה".

בהמשך הדיון, אמר יו"ר דגל התורה באלעד אברהם שטרן, כי נושא נחוץ נוסף הטעון תיקון, הוא הייעוץ המשפטי לרשויות המקומיות. "היום כל יועץ משפטי עושה ככל הישר בעיניו וזה נוגע לחקיקה ארצית, למשל חוק תכנון ובניה. כל דבר שנעשה בחקיקה ארצית יוצר בעיות במונציפאלי ולכן נשמח לפתרונות, שיהיה סנכרון יעיל בין החקיקה הארצית לצרכים המונציפאליים".

יו"ר דגל התורה באופקים אברהם דייטש, הבהיר כי "חשוב לדאוג לכך, שבכל רשות יהיה תיקצוב לציבור החרדי, בהתאם לגודלו הטבעי. אם נגיע למצב כזה, זה יפתור הרבה מאוד בעיות. וחשוב שכל אחד מהמשתתפים כאן בתפקידו ייעזר בחבריו, כך אפשר ללמוד ולהתייעל".

יו"ר ועדת תכנון ובניה וחבר עיריית בית שמש משה מונטג, אמר גם הוא כי "הכח של חברי מועצה הוא עצום, אבל כל זה מתעצם אחרי הקשר עם הנציגים הארציים. הנה כאן בועידה הוכח שנושאים יכולים להיפתר אחרי שיחת טלפון, כמו שראינו כאן עם תקציב התרבות!".

נושא מצוקת הדיור, תפס גם הוא מקום מרכזי בדיון המרתק. מנכ"ל רשת ישיבות ארחות תורה וחבר עיריית בני ברק יעקב וירווז'נסקי, התייחס למצוקה ואמר כי "אני רוצה גם לדבר כנציג כרמיאל, העיר מתפתחת ויש מה לעשות שם, אני קורא לעוד אברכים לבא לשם".

הוא הסביר כי "כל נושא הפריפריה נתקע בגלל נושא התחבורה. עיר כמו כרמיאל עם עשרת אלפים משפחות, אם יבואו עוד אברכים למקום, זה יפתח אותה באופן משמעותי. גם הקמת ערים חדשות ופרויקטים נוספים לציבור החרדי תפתור את בעיית הדיור. העלתי את זה בישיבתה ההנהלה של דגל התורה ואני מקווה שעם הקמת הועדות תהיה תשובה לכל זה".

גפני הגיב לדברים ואמר כי "אני מכיר את הבעיה של כרמיאל ואני מקוה שזה בדרך לפתרון. אני רק מזכיר שלפני זמן לא ארוך, הערים המרוחקות לא היו מרושתות לנושא תחבורה כולל כרמיאל

המציאות היום שכל ערי הארץ מרושתות. אני הולך עכשיו לדבר עם מנכ"ל משרד התחבורה שכבר עכשיו יתחייב שישב עם וועדת התחבורה שתקום".

חבר מועצת עיריית חיפה מכאל אלפר, אמר גם הוא כי "אני קורא לציבור לבוא לחיפה. על אף ההתמודדויות, אנשים באים למרות הקשיים בתחבורה. בחיפה המציאות היא שקמה עיר חרדית בתוך חיפה הוותיקה, חיפה כבר לא אדומה וזה מביא צורך בגני ילדים ובתי ספר ותשתיות מותאמות לציבור החרדי. אנו מנסים להתמודד עם זה. לרשויות המקומיות יש כח עצום בנושא הזה".

את הנושא סיכם בבהירות ובחדות סגן ראש העיר מודיעין עילית הרב מרדכי גולדברג, שאמר כי "ראש ישיבת חברון הגר"ד כהן שליט"א, דיבר רק אתמול על מצוקת הדיור, כמשהו שיש לדאוג לו לא פחות ממה שדואגים לרוחניות, כי ראינו בעינינו שזה מפריע לאברים ללמוד. כולנו מכירים את התופעה שאברכים גרים במרתפים ומחסנים 30 מ"ר ופה אנחנו רואים את הנציגים מקהילות הפריפריה והם מרוצים ב"ה, אני מבקש להעלות את נושא הדיור בעדיפות ראשונה".

נציג דגל התורה בטבריה דוד אוחנה, אמר כי "אם כבר מדברים, היה חשוב לדאוג לשכר חברי המועצות. נציג דגל התורה בעיריית בית שמש הרב ישראל סילברסטיין, הוסיף כי "יש היום הפקרות בכל נושא הארנונה. גם בצורת החישוב וגם בתחום ההנחות. אין נוהל קבוע ובכל עיר עושים מה שרוצים. יש נושאים רבים בתחום הארנונה שצריכים חקיקה ונוהל מסודר, כי המצב כיום לא הגיוני בכלל".

אבינועם שיפמן מנציגי דגל התורה במודיעין עילית, אמר כי "הייתי רוצה לבקש מהח"כים להתייחס לחוק הנחת נזקק. החוק מגדיר להנחה רק מי שנגרמו לו הוצאות חריגות, על בסיס שני סעיפים: חריג רואי או אירוע חד פעמי לא צפוי. יש לשנות את ההגדרות".

בהמשך נשאו דברים גם חבר מועצת אלעד יעקב ברדוגו ונציג דגל הורה בהרצליה אלעד צדיקוב, שהרחיבו על הטעון תיקון בנושא הארנונה ובנושא השמה תעסוקתית למגזר הפרטי. יצוין, כי נכון לזמן כתיבת השורות, טרם הסתיים הדיון המרתק, ונציגים רבים טרם נשאו את דברם. בהמשך המושב הלילי נמשך הדיון המוניציפאלי ושאר הנציגים נשאו דברים.

מושב זה המשיך במושב הנהלת התנועה שם האריך הרב גפני על הצרכים הפוליטיים של התנועה כאשר הנציגים המונציפליים המשיכו את הדיון המונציפלי

נציג דגל התורה באופקים הרב אברהם דייטש, אמר לנוכחים כי "בהרחבת הקואליציה נפסיד הרבה. כשהקואליציה קטנה, כולם חייבים לעבוד יחד, וצריכים לאחד כוחות לצורך העברת חוקים. מנגד, בקואליציה רחבה יש יותר מקום למתנגדי יהדות התורה לפעול ולעשות בעיות".

"שנית", המשיך הרב דייטש,"במגעים מול אגודת ישראל, לא מספיקים ארבעה נציגים, כאשר באגודת ישראל יטענו כי יש חצרות שאינן מיוצגות במשא ומתן זה". לדברים אלו השיב הרב גפני, כי "הצענו ארבעה משום שזה מקיף את הקבוצות המרכזיות באגודת ישראל".

חבר ועדת הבחירות המרכזית מטע דגל התורה אברהם ובר, הוסיף כי "כדי להתקדם צריך ללכת לבד בלי לריב. אני חושב שאפשר להגיע לארבעה מנדטים לפחות בזכות עצמנו, אבל כשהולכים למו"מ צריכים לקחת בחשבון גם אופציה שהולכים לבד, לא לפחד. הם אומרים שהרב ליצמן מביא הרבה קולות. צריך לדעת איך אנשים באים לקלפי, להכיר את המערכת ועם זה לפעול".

הרב גפני חוזר ומדגיש: "כמובן שבסופו של דבר הכל כפוף להוראות של מרנן ורבנן שליט"א. נביא בפניהם את ההמלצה מכאן, מה שימליצו החברים. ולגבי דבריך, ברור שהרב ליצמן מגייס הרבה קולות מחוץ לציבור החרדי, אבל הענין הוא יחסי הכוחות במפלגה פנימה".
ראש מועצת רכסים, הרב יצחק רייך, הסביר בנושא הזה כי "אני לא יודע אם היה אפשר להעביר חוק הגיוס אם היה ממשלה רחבה. יש מעלות לקואליציה של 61 וכולם מחויבים לזה. השאלה כמה החבל מתוח ואתם יודעים זאת".

חבר עיריית מודיעין עילית הרב אורי יפה, הוסיף כי התמהמהות בביצוע ההסכמים הקואליציוניים, עלולה לפגוע בהיבטים נוספים. "בנושא הבטחת הכנסה, אני רואה שכל זמן שהוא לא מתבצע שינוי בנושא, גם אם אחרי זה יגיע תשלום רטרואקטיבי, עדיין הנזק הוא ממשי וגדול. וזה נוגע לרבים מאוד מאתנו".

מנגד, היו אף אלו המצדדים בהרחבת הממשלה. חבר עיריית ירושלים, הרב יצחק פינדרוס, אמר כי "בנושא הרחבת הממשלה אחרי כמה דברים טובים שיוצאים מממשלה צרה, בממשלה רחבה לא נהיה בפוקוס ויותר טוב לנו ולכן כדאי להרחיב אותה. ובנושא המפקד, עלינו להיות ברורים כי יש ממש בדברים שאנו מציגים במשא ומתן. הייתי מציע להתחיל קודם כל בריצה נפרדת ברשויות המקומיות. ומשם להמשיך הלאה כשכוחנו הוכח".

הרב גפני השיב לדברים אלה, ואמר כי "דגל התורה נערכת באופן מעשי ופרקטי למפקד אם הם רוצים – שיצטרפו. אחר כך כשיגיע בחירות יהיו לנו נתונים ברורים יותר, נוכל לקבל החלטה אופרטיבית ואז יש סיכוי שהם ינהלו איתנו משא ומתן אמיתי".

הרב גפני רואה לנכון להדגיש שוב ושוב ולחזור ולהדגיש: "אסור שיצא מכאן חלילה מסר של מחלוקת. ההיפך. אבל כל זמן שמדברים על אי שוויון ואי צדק, אנחנו באים ואומרים במסר של שלום ואחדות, בואו נעשה מפקד, בואו ניקח את הנתונים האמיתיים. התחלנו לעשות את זה. נביא את זה לאגו"י. הם יכולים לדחות את הבקשה ולהגיד שגדולי ישראל מורים בכל מקרה להישאר באחדות בבחירות, אבל לפחות הזעם והכאב שאנו רואים על פעילינו כאן, יבוא לידי ביטוי הולם!".

בהמשך מתפתח דיון ארוך ורב חשיבות. נציגי דגל התורה מכל רחבי הארץ העלו צדדים לכאן ולכאן וציינו גם את החובה להגדיל את מעמדה של דגל התורה בכל מקום בהתאם לכוחה, הן באיוש תפקידים, באפשרויות סיוע לציבור בני התרה ובמגוון גדול של נושאים נוספים.

יו"ר סיעת דגל התורה בעיריית ירושלים וכתב "יתד נאמן" אליעזר ראוכברגר, העלה את המצב הכואב בעיריית ירושלים, והזכיר כי על פי ההסכם הקואליציוני, אמורה להתבצע רוטציה בחודשים הקרובים, במסגרתה ייכנס נציג דגל התורה הרב משה גורא, לכהן כחבר בעיריית ירושלים.

"המצב הוא שמי שמביא את מרבית הקולות ליהדות התורה בירושלים, זה דגל התורה. זה עיוות שיש לנו שלושה נציגים מול חמשה, לפי נתוני האמת זה צריך להיות בדיוק הפוך, אבל למען השלום אנחנו מוכנים להתפשר על שווה בשווה. לכן לפחות את זה הם צריכים לכבד".
עבר והווה על הקיר

בשלב זה, כבו האורות באולם, ויו"ר המחלקה המוניציפאלית של דגל התורה, סגרה"ע בני ברק הרב מנחם שפירא, הציג על גבי מסך את הנתונים העדכניים החלקיים, המלמדים כי בשלוש הערים הגדולות ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית, מספר המצביעים של דגל התורה גבוה משמעותית מאלה של אגודת ישראל.

את הדיון מסכם הרב גפני, ואומר כי "בנושא הרחבת הממשלה, הוכח שמי שיצר לנו את רוב הבעיות זו ישראל ביתנו, ועל כן בוודאי שאין מה לדבר על כניסתה לממשלה. לגבי צירוף מפלגות אחרות, נראה שרוח הדברים כאן תומכת בכך, ואנו נפעל בהתאם לכך ונביא את דעת החברים לפני גדולי ישראל שליט"א.

"בנושא יחסי הכוחות ביהדות התורה, השלום נשמר למרות אי השוויון, משום שאנו יש לנו אחריות. אנו נמשיך לעבד את הנתונים וכשתהיה לנו תמונה מלאה, נביא אותה לפני גדולי ישראל, אם נקבל את אישורם ניפגש עם אגודת ישראל ונציג זאת בפניהם. באם לא תהיה היענות מצידם, אנו הולכים למפקד כולל".

בסיום המושב, הוקרנה מצגת מרגשת המתארת את הקמת דגל התורה ופועלה לאורך כ"ח שנות קיומה. המצגת הנוגעת ללב, היוותה נעילה מושלמת לדיון הארוך ורב המשמעות, כהשלמה לעובדות והנתונים שהוצגו על אותו קיר.